סוף-סוף הגעתי לכתוב משהו על מפגש "שיח פתוח" שהתקיים ב-28 בדצמבר ולהציג קצת תמונות עבור מי שהיה ומי שלא היה.
זה היה כל כך שונה מכל מפגש שאי פעם השתתפתי בו, וכל כך מתאים לרוח של "שיח" שהתוודעתי לה בשנים האחרונות. הכל זרם בדיוק מופלא, אף אם נראה מבחוץ אולי כמשהו מאוד בלתי רגיל.
היו "פינות" שונות ומעגלים לעיסוקים שונים, שנתנו מקום לביטוי לכל סוגי האנשים והרצונות. החל מהמעגל השיח עצמו, בו התקיים הדיון המרכזי:
דרך מעגל השקט, בו יכול היה כל אחד לשבת ולהיות שקט עם עצמו ועם כולם, לעשות מדיטציה או פשוט להרגיש את האחדות ללא כל צורך במילים:
ופינת המוסיקה:
ואיך אפשר בלי מעגל הצ'אי, סביב המדורה, מסורת מופלאה שהכרתי בכליל מאז בואנו לאזור:
היו הפעלות וסדנאות לילדים, במבני "שיח", בחוץ ובמגרש המשחקים:
וגם המבוגרים מצאו עצמם בסדנת מיי חה צ'ואן (ויסלח לי עודד אם אייתתי זאת לא נכון 😳 ) עם עודד:
ובמטבח השדה התבשל האוכל לכולם על ידי אלה שלקחו זאת על עצמם:
ואז בסוף המפגש כולנו התכנסנו למעגל אחד, ושרנו ורקדנו וגם אכלנו כולם ביחד:
ולאורך כל המפגש היתה תחושה של משפחה אחת מורחבת, דוברת אותה שפה – גם אם בערך, ממוקדת לאותן מטרות, רואה קדימה, יוצרת מציאות. השמחה שהיתה, והזרימה הטבעית הזאת, כאשר כל הילדים והמבוגרים עוברים בין כל המרכזים הללו, כל זה מצאו אותי פליאה ביום זה של חופשת חנוכה.
אני רוצה להודות לכל מי שהיה, כל מי שהתחבר, כל מי שעשה וארגן, הדריך והנחה, בישל וחילק. לכל מי שהגיע כדח להביע את עצמו, כדי להקשיב לאחרים, כדי להראות הזדהות, כדי לתמוך, או בגלל שהסתקרן ורצה לברר מה הולך פה בעצם. תודה על כל האהבה והעשייה והתמיכה והחיבוק של כולם!
