פנייתו של דני לסרי

דני לסרי הוא המחנך והוגה הדעות שהקים וניהל את בית הספר "מיתר" בבית אורן, הפועל ברוח דיאלוגית, ואשר סייע בהקמת "שיח" בתחילת התהוותו. תוכלו לקרוא אודות בית חינוך זה באתר של "מיתר". אני מביאה את פנייתו להלן. 

פונה אני בזה בקריאה נרגשת להצלת בית ספר שיח. 

שיח הוא אחד מאותם מקומות נדירים בהם רוח החינוך חיה במלוא עומקה וחינניותה. אני לא חושב שיש מישהו, ולא משנה מאיזה זרם הוא מגיע ובמה הוא מאמין, שלא יתרשם מן הקורה כאן. אפשר להתווכח על הדרך, אבל כל מי שלבו פתוח להבין שאנחנו עדיין מחפשי-דרך בחינוך, יברך את הניסיון האמיץ הזה הנעשה במלוא הכנות, האהבה, המסירות והכישרון.

כאן אפשר לראות איך בוקע החינוך מכור היוצר של קבוצת מחנכים לומדת. בשבילם החינוך הוא הרבה יותר מעבודה. במסירות אין קץ הם פוגשים כל ילד, כל התרחשות, כל יום, יורדים לפרטי הפרטים של עבודתם, ומגדלים דור של ילדים שבשמחתם יודעים להקשיב לזולתם ולדקויות עולמם.

באהבה רבה הם טיפחו מקום שהוא בית – מרחב גדילה בריא לכל ילד, מציל נפשות ממש. חינוך שהוא חג לכל השוהים בו. הנתמך על ידי הורים שרואים בו ברכה ומשקיעים ממרצם כדי לאפשר לו להתקיים.

זהו מקום חלוצי, פורץ דרך, שמובל על ידי מיכל שגיב, אחת המחנכות היותר יקרות שהכרתי. אישה שרתמה את חוכמתה הבשלה, ניסיונה העשיר בגידול וחינוך ילדים, ואמונתה האופטימית, למפעל זה. והיא עושה את זה במלוא הרצינות והכבוד שכמותם קשה למצוא בתרבותנו הצינית-הישרדותית.

את המקום הנפלא הזה רוצה לסגור דווקא המשרד שהחינוך אמור להיות בראש מעייניו, ובאופן יותר ספציפי האחראית על מחוז הצפון, אשר בלי לבקר במקום, ומטעמים של מדיניות ובירוקרטיה החליטה לסוגר את שיח, ואפילו מסרבת לפגוש את קבוצת המחנכים וההורים. הגיעו הדברים לידי כך שמיכל זומנה לחקירה משטרתית ונאמר לה שאם תבוא למחרת לעבודת החינוך שלה תיאסר. כמובן, יש רקע חוקי-בירוקראטי – המקום פועל זו שנתו הרביעית ללא רישיון. אך דבר זה הוא לא חדש – הדרך היחידה שבה ניתן לפתוח היום מסגרות יזומות שהן לא של משרד החינוך היא באופן לא חוקי, ובדרך כלל הדברים נעשים חוקיים בהמשך. זה לא מקום שהוקם בסדר וכל הנוגעים בדבר, הרשות המקומית ומשרד החינוך ידעו על קיומו והייתה הסכמה שבשתיקה לפעילותו. אלא שהפעם נראה שאטימות הלב התגברה. ואם מנקים רגע את ההיבטים הבירוקראטיים וחוזרים לממשות הרי בזה מדובר – ישנו בית חינוך שהוא דוגמא לחינוך מן האיכות הגבוהה ביותר. כמותו קשה למצוא במסגרות חינוך מקבילות באזור. וכרגע מבקשים לסגור אותו בשם אטימות לב, במקום לחפש כל דרך אפשרית שתאפשר לו להמשיך להתקיים.  

אודה לכל אדם שיוכל לעזור.

בברכה,
דני לסרי

PrintFriendly and PDF

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>