המדינה שולחת משטרה ל"שיח"

מנהלת המחוז הצפוני של משרד החינוך הגישה תלונה במשטרה כנגד "שיח".

ביום שני, 12 בדצמבר, בבוקר נחקרה במשטרה המנהלת הפדגוגית של "שיח", מיכל שלום, אשר שלושה מתוך ארבעת ילדיה לומדים ב"שיח", ונפתח למיכל נפתח תיק פלילי.

ביום שלישי, 13 בדצמבר, בבוקר הגיעו ל"שיח" שני שוטרים (אחת מהן החוקרת שחקרה את מיכל יום קודם). הם בקשו לדעת מי מעסיק את מיכל, ומשנאמר להם שזוהי העמותה של ההורים, הם שאלו מי עומד בראשה. ראש העמותה היא תמי לביא, שכמו למיכל שלושה מתוך ארבעת ילדיה לומדים ב"שיח, ושהייתה אותו זמן באמצע הנחיית סדנה של קריאה וכתיבה לילדים, וביקשו לחקור אותה. יאמר לזכותם שהם הסכימו לחקור את תמי ב"שיח" ולא לקחת אותה לתחנה. גם לה נפתח תיק פלילי.

כפי שהיא מספרת:

בזמן החקירה אלברט נכנס לאוהל של החרובים (שם נעשתה החקירה) הסתכל על החוקרת בעיניים עצובות למשך מספר שניות, ואז אמר לה בקול שקט ומתוק: "אל תסגרי לנו את שיח". מיד ירדו לי דמעות….

בצהרים קיבלו תמי ומיכל ההודעה מהחוקרת שחקרה אותן, שאם "שיח" ייפתח למחרת תמי ומיכל נעצרות!!

ביומיים השאחרי כן לא התקיימה פעילות בשיח. התכנסנו בבתים של ההורים, מבולבלים משהו, המומים משהו, ומנסים לעכל את הכוחנות השרירותית שהופעלה נגדנו על ידי המדינה באופן בוטה כל כך.

ברור לנו לחלוטין, וזהו גם המסר שאנו מעבירים לילדינו, שאין מדובר כאן בבני אדם "רעים" או בעלי כוונות זדוניות. ברור לנו שכולם בסופו של דבר רוצים סדר, בהירות וטובת ילדינו. אין כאן רצון מכוון לפגוע בנו או בילדינו, שבינתיים מביטים בנו ושואלים מה עכשיו? מי מאיתנו ילך לכלא ומה יקרה איתם ועם "שיח"? אנו מרגיעים אותם, ותוהים בעצמנו בשאלות שטרם קיבלנו להן תשובות.

אך האם פעולה כוחנית ואלימה שכזו משרתת את המטרה?

ביום חמישי בלילה התכנסו כל ההורים ודיברו על תחושותיהם וחזונם, שאלותיהם, בילבולם, חוזקם וחולשתם, ורצונם לעתיד.  ועל דבר נדמה כי אין עוררין: כולנו כאן ביחדי עם האמת הזו שאנו מאמינים בה בכל ליבנו. כולנו כאן יחד עם תמי ומיכל, עם ילדינו, ועם "שיח", שקיים וימשיך להיות קיים.

נזדקק לעזרה ותמיכה רבים, נזדקק להדים תקשורתיים, וודאי לסיוע משפטי, לייעוץ ולתומכים בעלי השפעה… אך אנו דבקים באמת הזו שלנו המאירה את דרכנו בשעה זו שנראית חשוכה מעט מהצפוי.

והבא לא נשכח: מתחיל השבוע חג החנוכה, חג של ניסים כנגד כל הסיכויים! עיתוי סימבולי בהחלט ומעורר תקוה נוספת.

הפגישה נחתמה בדבריו של יותם, איש צוות בקבוצת החרובים:

הילדים שלכם מרגישים פה בית. מרגישים קבוצה.
אתם, כהורים שלהם, תזכרו שכשכל אחד מכם הולך ליומו, הילדים שלכם כאן יחד.
המעגל הזה הוא מעגל קיים.

תודה יותם על המילים המרגשות כל כך. תודה לכולם על התמיכה והאחדות.

PrintFriendly and PDF

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>